פדיון הבן לנכד הרב אלימלך בידרמן
פדיון הבן (או פדיון בכורות) היא מצוות עשה מהתורה המחייבת כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן. הבן שייך להקדש עם היוולדו בשל מצוות קידוש בכורות ולכן יש לפדותו. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום[1] אך ניתן לקיימו גם אחרי כן, וניתן למסור התשלום לפני כן ולהכריז שהפדיון תקף מגיל 30 יום.[2]
הפדיון הוא אחת מעשרים וארבע מתנות כהונה שבהן זכו אהרן ובניו הכהנים. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמש סלעים, שהם חמישה מטבעות כסף טהור, כל אחד במשקל סלע (משקל), או חפץ השווה לסכום זה.
The pidyon haben (Hebrew: פדיון הבן) or redemption of the first-born (if male and not by caesarean)[1] is a mitzvah in Judaism whereby a Jewish firstborn son is “redeemed” by use of silver coins. Interpretations differ in what the firstborn son is to be redeemed from, ranging from being redeemed from their firstborn status, which garnered negative connotations after the Ten Plagues, or their obligation to serve as a priest.
The redemption is attained by paying five silver coins to a kohen (a patrilineal descendant of the priestly family of Aaron), on behalf of one’s firstborn son.
Pidyon haben is a relatively rare ceremony. A family does not perform the ceremony if its firstborn is a girl, born by caesarian section, preceded by a miscarriage, or if either grandfather is a kohen or a Levite.
Videos not loading? Contact your filter to whitelist JewishTidbits videos.
